קנדידה אלביקנס
פטרייה נרתיקית
רוב הסימפטומים של הקנדידה נגרמים מרעלנים שמפרישה הפטרייה. הקנדידה מפרישה מעל למאה סוגים שונים של רעלנים, וכל קבוצת רעלנים משפיעה על מערכת אחרת בגוף- מערכת העיכול, החיסון, העצבים, המערכת האנדוקרינית, מערכת המין ועוד. כאשר הקנדידה מתרבה ומתפשטת בגוף, סימפטומים יכולים להופיע באיברים שונים ולהתבטא בצורות שונות: עיניים- דלקות וגרד. אף-סינוסיטיס כרוני, נזלות כרוניות, קדחת השחת. אוזניים- דלקות חוזרות, גירודים, הפרשות. חלל הפה והגרון- פטריות על הלשון, חלל הפה והחניכיים, חיפוי לבן על הלשון, צרידות, קושי בבליעה, דלקות גרון חוזרות. מערכת הנשימה- אסטמה, שיעול כרוני, ברונכיטיס, ליחה. עור- אקזמות, גרד, פצעים מוגלתיים, אקנה, קשקשים, פטרת ציפורניים. פרקים ושרירים- כאבים, נפיחויות, דלקות, חולשה, פיברומיאלגיה. שלפוחית השתן- דלקות כרוניות בשלפוחית ובדרכי השתן. מערכת המין- דלקות ערמונית, ירידה באיכות הזרע ואין אונות אצל גברים, אבדן תשוקה ופטרייה נרתיקית אצל נשים. מערכת העיכול- עצירות, שלשולים, גזים, נפיחויות, כאבי בטן, משיכה למתוק, ריח פה, קוליטיס, קושי לרדת במשקל. המערכת האנדוקרינית- אלרגיות, תפקוד חיסוני ירוד, מגרנות, כאבי ראש כרוניים, סחרחורות, היפראקטיביות, נשירת שיער, ירידה בחשק המיני, נפיחות בלוטות הלימפה, תת פעילות של בלוטת התריס. מערכת העצבים- עייפות כרונית, תשישות, חולשה, הפרעות בשינה, דיכאון, חוסר ריכוז, היחלשות הזיכרון.
קנדידה זו פטריית שמרים, מה שאומר שזו פטריה שמסוגלת לחיות עם וללא נוכחות חמצן. פטריית שמרים מפיקה אנרגיה ומתקיימת על ידי פירוק סוכר הנמצא סביבה. קיימים בטבע מעל 500 סוגים של פטריות ומעל 20 סוגים הן פטריות פתוגניות הגורמות למחלה. קנדידה אלביקנס היא סוג של תא שמר הנפוץ בבני האדם וגורם לזיהומים ומחלות.
הקנדידה היא דיירת קבועה במערכת העיכול שלנו, מערכת המין, הוושט והגרון. במצב תקין, הפטרייה נמצאת באיזון עם חיידקים ושמרים נוספים בגוף, ומערכת החיסון שולטת עליה. הבעיה מתחילה כאשר מופר האיזון והקנדידה מתחילה להתרבות ולהתפשט בגוף וגורמת למגוון בעיות.
קנדידה- למה זה קורה?
גופנו מפיק אנרגיה מסוכר, על ידי חמצון של גלוקוז- תא סוכר. סוכר הוא בעצם האוכל של תאי הגוף, ומה שמאפשר לתאי הגוף לייצר אבני בניין והתנעת תהליכים בגוף.
על מנת להבין את הגורם להתפרצות לא מבוקרת של קנדידה, חשוב להבין את תפקיד האינסולין בגופנו. הלבלב הוא האחראי להפקת הורמון המוכר בשם אינסולין. אחד מתפקידי האינסולין הוא לאפשר למולקולות הסוכר בדם למצוא קולטן מתאים בדופן כלי הדם. האינסולין מלווה את הסוכר דרך ממברנת (מעטפת) כלי הדם, אל הנוזל הבין תאי, דרך ממברנת התא ואל התא עצמו.
לשומן בגופנו תפקידי בידוד רבים, כולל שמירה על חום הגוף, בלימת זעזועים, מניעה של פליטת מים גדולה מדי מבעד לעור והגנה על סיבי העצב. השומן הכרחי לקיומנו ולתפקוד תקין של הגוף, אך שומן רב מדי בזרם הדם יוצר כמה השפעות בידוד שליליות. כשאנחנו אוכלים מזון יותר מדי שומני, נוצרת שכבת שומן דקה על דפנות כלי הדם, על קולטני האינסולין של התאים, על מולקולות הסוכר ועל האינסולין עצמו. פינוי השומנים העודפים מזרם הדם יכול לארוך יום שלם ואפילו יותר. כל עוד יש כמות רבה של שומן בזרם הדם, נפגמת התקשורת בין הגורמים השונים שאחראים לכניסת הסוכר לדם. התוצאה היא עלייה כללית ברמת הסוכר בדם, מאחר וסוכרים ממשיכים לנוע ממערכת העיכול בשלב הראשון, אל זרם הדם בשלב השני, אך אינם יכולים לצאת מזרם הדם אל התאים- מה שאמור להיות השלב השלישי בהפקת האנרגיה.
כשהלבלב מתפקד באיטיות כפי שקורה כשהוא מנוצל יתר על המידה, משמשות בלוטות יותרת הכליה (האדרנל) כמנגנון גיבוי ומייצרות את הורמון האדרנלין שמדרבן את פעילות הלבלב ומגביר את ייצור האינסולין. מצב זה גורם לתנודות גבוהות ועמוקות יותר מהתנודות העדינות הרגילות ברמת הסוכר. רמות הסוכר בדם הופכות לא יציבות.
קנדידה אוכלת עודפי סוכר בדם
גודל מושבת הקנדידה תלוי באספקת המזון שלה. אם רמות הסוכר בדם נמצאות תמיד בנורמה, כך גם גודל מושבת הקנדידה שחייה בגוף. כשהסוכר שאנחנו אוכלים עובר מזרם הדם לשימוש תאי הגוף, כל פטריות השמרים העודפות מתות. אך עם רמות הסוכר בדם עולות, פטריות השמרים מתרבות במהירות וניזונות מעודפי הסוכר. לאחר שעשו זאת רמות הסוכר חוזרות לנורמה, ובהתאמה יורדת גם כמות פטריות השמרים. הגאות והשפל האלה הם חלק נורמאלי בפיזיולוגיה האנושית שאינו גורם לבעיות בריאותיות או תסמינים שאינם נעימים.
אם רמות השומן בדם גבוהות באופן תמידי עקב תזונה עתירת שומן, הסוכר נותר בזרם הדם ומזין את מושבות הקנדידה שהולכות וגדלות במקום את תאי הגוף. התאים הרעבים לדלק כבר אינם יכולים להפיק אנרגיה, אנחנו מתעייפות ומרגישות מותשות. אם הגוף אינו מסוגל לווסת את רמת הסוכר, נוצר מצב מסוכן. המנגנון שמטפל ברמות סוכר גבוהות הוא הקנדידה. למעשה הקנדידה היא מיקרואורגניזם מציל חיים שאיננו רוצות להשמיד. זו מערכת גיבוי המסייעת להוריד את עודפי הסוכר בדם לנורמה במקרה שהלבלב ובלוטת יותרת הכליה אינם מסוגלים לעשות שאת.
אנחנו גורמות לקנדידה
רוב האנשים יוצרים בעצמם את התנאים שגורמים להתשת הלבלב ובלוטת יותרת הכליה בכל ארוחה. התפרצויות של קנדידה הן תמרור אזהרה שהגוף מתקרב במהרה לסכרת ושמוטב להפחית במידה רבה את כמויות השומן שאנו צורכים.
ההצעה הקבועה של רוב המטפלים, בין אם קונבנציונאליים ובין אם אלטרנטיביים להוריד את כמות הסוכר שאנו צורכים אינה פוגעת במטרה. אכילת סוכר לא גרמה לבעיית הקנדידה ולכן הימנעות ממנה לא תטפל בסוגיה האמתית. אין ספק כי לאחר שנוצרה בעיית קנדידה בגוף מאכילה של תזונה עתירת שומן, אכילת סוכר תחריף את הבעיה, אך הימנעות מסוכר לא תפתור את הבעיה ולא תעלים את הגורם לה, רק את התסמינים. בנוכחות כמות גדולה של שומן בדם, אפילו כמות מועטה של סוכר עלולה לגרום לעלייה קיצונית של רמות הסוכר בדם. הניסיון להעלים את הקנדידה באמצעות שליטה ברמות הסוכר בדם נועד לכישלון.
אורך חייו של מיקרואורגניזם הקנדידה קצר מאוד. אם הסובלים מבעיית הקנדידה יאכלו תזונה דלת שומנים, רובם יגלו שהבעיה תיעלם תוך זמן קצר. תזונה דלת שומנים תשחרר את שכבת השומן בהדרגה ותאפשר לסוכר הנמצא בדם להיכנס לתאים ולשמש אנרגיה זמינה עבורם. תזונה זו תצמצם את הקנדידה לרמה תקינה שאינה מלווה בתסמינים, והגוף בהדרגה יחזור לחיוניותו. לאחר שהקנדידה ממוגרת, ניתן לחזור ולאכול שומנים, אך יש להקפיד על תפריט בריא ומאוזן, ומומלץ להפריד את אכילת השומנים מאכילת הסוכר.
אבחון של פטריה נרתיקית
הקנדידה משבשבת טווח רחב מאוד של תפקודים פיזיים ונפשיים. כיוון שהסימפטומים שמגלים הסובלים מקנדידה דומים לאלה של מחלות אחרות, קיימת סכנה של אבחון מוטעה ובעקבות כך טיפול שאינו מתאים לבעיה.
לרוב, אשה הסובלת מקנדידה חוזרת שוב ושוב לאותו הרופא, או עוברת מרופא לרופא ומקבלת מרובם את אותו הטיפול. גם הרופאים הופכים אובדי עצות, מאחר והמטופלות חוזרות על בסיס קבוע עם אותם התסמינים, אך הם אינם מצליחים לעזור בטיפול המוכר והידוע להם. האשה והרופא מתוסכלים וחברות התרופות מרוצות.
קיימת חשיבות מכרעת לאבחון של קנדידה לקבלת טיפול נכון ויעיל שיביא לתוצאות טובות במהירות. רופא אינו יכול לאבחן קנדידה בעין. הדרך היחידה לאבחון קנדידה היא באמצעות בדיקה מיקרוסקופית (וגם בבדיקות אלה יש 20% של פספוס). אבחון קנדידה נרתיקית מתבצע על ידי בדיקה של משטח נרתיקי.
סימפטומים לפטריה נרתיקית
סימני דלקת- נפיחות, בצקתיות, אודם, גרד, כאבים וצריבה.
מראה של פטריה החודרת מתחת לעור.
הידקקות עור הפות הגורמת לסדקים וחתכים בפות- סדקים וחתכים קטנים המזכירים חתכי נייר בעיקר בקפלים ובאזור החיץ. גם ללא חיכוך משמעותי נסדק עור הפות באופן ספונטני, אפילו בניגוב.
כאב במגע מיני- לרוב הכאב יהיה בעקבות סימני הדלקת או מהחתכים בפות. במידה ולא יתקבל טיפול לפרטיה, עלול להיגרם כיווץ יתר של שרירי הנרתיק אל מול הכאב, מה שיהפוך עם הזמן לווגיניזמוס.
יובש נרתיקי- תלונה רווחת בקרב נשים הסובלות מקנדידה.
הפרשות מרובות וסמיכות- 20% מהנשים מדווחות על הפרשות מרובות וסמיכות. בדרך כלל בעלות ריח מתקתק של שמרים.
בין 30%-20% מהנשים עם קנדידה נרתיקית אינן מציגות כלל תסמינים ולמעשה אינן מודעות לקיום הפטרייה. לרוב הפטרייה תהפוך אלימה כאשר ישתנה המאזן הטבעי של פלורת הנרתיק בעקבות תזונה, הורמונים או יחסי מין.
גורמים המחמירים פטריה נרתיקית
ברירית הנרתיק קיימת פלורה עם חיידקים השומרים על הנרתיק מפני מחלות וזיהומים. שינוי של פלורת הנרתיק יביא לשינוי במאזן החיידקים ובפגיעות רבה יותר לזיהומים ומחלות.
אנטיביוטיקה- ידוע כי קיים קשר בין שימוש באנטיביוטיקה לבין קנדידה נרתיקית. עם זאת לא קיימת ודאות לגבי המנגנון בו מחמירה האנטיביוטיקה את הקנדידה. ההשערה הרווחת היא כי אנטיביוטיקה משמידה חיידקים בגוף, רעים וטובים, ולכן משתנה פלורת הנרתיק והופכת פגיעה יותר.
כשל חיסוני- כל גורם המוביל לכשל חיסוני יכול לגרום לשגשוג של הקנדידה. שימוש בסטרואידים, כימותרפיה וטיפולי הקרנות, מחלות הפוגעות במח העצם, איידס ועוד.
נוכחות גבוהה של אסטרוגן- קנדידה נרתיקית קיימת בנוכחות אסטרוגן, ולכן נפוצה אצל נשים בגיל הפריון. ילדות שעוד לא הגיעו לבגרות מינית ונשים שהגיעו לשלב המעבר, אינן סובלות מקנדידה נרתיקית (אלה אם הן סוכרתיות או סובלות מדיכוי חיסוני). נוכחות גבוהה של אסטרוגן גורמת לשגשוג הקנדידה, ולכן הקנדידה משגשגת בנשים הרות אצלן רמת אסטרוגן גבוהה במיוחד. נשים הסובלות מקנדידה נרתיקית ירגישו החמרה בסימפטומים סביב הביוץ ולפני הופעת הוסת, ימים בהם נוכחות האסטרוגן בגוף גבוהה. מאחר ודם הוסת בסיסי, נשים רבות יחוו הקלה משמעותית בסימפטומים בזמן הדימום הוסתי.
יחסי מין תכופים- בנוזל הזרע קיים חומר המחליש את מערכת החיסון על מנת שתא זרע יצליח לשרוד בתוך גוף האשה. כאמור, גורמים המובילים לדיכוי חיסוני מעלים את הסיכוי לשגשוגה של הקנדידה.
שימוש בקוטלי זרע- גם קוטל הזרע פוגע במערכת החיסונית.
מוצרי אלכוהול- סוכר מותסס המעודד את שגשוגה של הקנדידה.
מתח נפשי- במצבי מתח מערכת החיסון פחות יעילה. שינויים במאזן ההורמונאלי בגוף, בעיקר ברמת הורמון הסטרס קורטיזול, מעודדים שגשוג של הקנדידה (ראי הסבר מפורט פה).
מחלות עור של הפות- מעודדות את התפשטות הקנדידה. מומלץ שלא להשתמש במוצרים ותכשירים אשר גורמים לגירוי העור. חום ולחות הופכים את האזור לפגיע, ולכן חשוב לשמור על אזור הפות יבש. מסיבה זו חשוב ללבוש בגדים מאווררים ונושמים שלא יאפשרו הצטברות זיעה ולחות. הסירי בגדי ים ובגדי ספורט לחים מהר ככל הניתן. השתדלי ללבוש תחתוני כותנה לבנים ללא צבע. השתמשי בסבון כביסה עדין ואקולוגי. אל תשתמשי במרכך כביסה ובדפים ריחניים כאשר את מכבסת פרטים אלה. כבסי תחתונים חדשים לפני השימוש הראשון. השתמשי בנייר טואלט לבן ולא מבושם. סבונים אינטימיים מייבשים ומשבשים את הפלורה ואת חומציות הנרתיק ובכך מעודדים התפשטות זיהומים. תחבושות ומגני תחתון חד פעמיים הנם מוצרים הספוגים בחומרים מזהמים המגרים את העור, הם אינם מאווררים ויוצרים לחות שהקנדידה מאוד אוהבת. מגבונים לחים יוצרים גירוי קשה ויכולים לגרום לזיהומים קשים, הימנעי מהשימוש בהם.
טיפול תרופתי בקנדידה
הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי פטרייתיות לטיפול מקומי כגון קרם למריחה, נרות להחדרה נרתיקית, טבליות בליעה וסוגים שונים של התקנים הפועלים במנגנונים שונים. חלק מהמוצרים נמכרים ללא מרשם רופא, וחלקם דורשים מרשם ומינונם בהתאם לחומרת הקנדידה.
בשימוש בתרופה, חשוב לקרוא את עלון המידע, להבין את התופעות הנלוות לשימוש במוצר ולחשוב היטב האם התועלת מהשימוש במוצר עולה על הנזק שיכול להיגרם משימוש בו.
טיפול אלטרנטיבי בקנדידה
כיום קיימים תכשירים טבעיים שניתן לרכוש בחנויות הטבע ובבתי המרקחת לרפואה אלטרנטיבית. לרוב מדובר בתערובות צמחים או תערובות שמנים המסייעות בהגברת פעילות מערכת החיסון או פגיעה בפטרייה.
לרוב מוצרים אלו יסייעו בהקלה מקומית של הסימפטומים. לא תמיד השימוש במוצר יפתור את הבעיה מייסודה, והפסקת השימוש במוצר תגרום לחזרה של הסימפטומים.
חשוב לשים לב כי קיימות כל מני "תרופות סבתא", וחלק מהתרופות הנפוצות עלולות לגרום לפגיעות קשות בעור הפות.
קיימים גם סוגי טיפול הוליסטי שונים המחזקים את מערכת החיסון והמערכת הרגשית ומסייעים להתמודדות עם קנדידה. כדאי לוודא שהטיפול מחזק את הגוף ולא מטפל באופן ממוקד בסימפטומים במקום בבעיה.
קנדידה, גוף ונפש
האשה והמטפלת שאני לא יכולה להתעלם מהקשר של הגוף והנפש, ולכן גם פה, אני מוצאת שיש קשר בין מצב רגשי לבין שגשוג של הקנדידה. מהניסיון והידע שצברתי כאשה, מטפלת ומלווה נשים, למדתי שהתפרצות חריגה של קנדידה קשורה לרוב לסדק בקשר בין אישי קרוב. לרוב יהיה מדובר בקשר עם בן הזוג, בסדק של האמון בקשר, ובקושי להודות בסדק ולתקשר אותו החוצה.
אני מאמינה גדולה בטיפול משולב לגוף ולנפש, ולכן בנוסף לשינוי בתזונה ובאורח החיים, אני ממליצה מאוד גם על טיפול רגשי שיסייע לך להבין מה מעורר את הקנדידה, ולעזור לך להביא לשלום בתוכך שימגר את הקנדידה.
הקנדידה חזרה!
תלונה שכיחה כשר מסיימים טיפול בקנדידה ללא בדיקת מעבדה שתוצאותיה שליליות. הגורם לרוב הסימפטומים הם הרעלנים אותם מפרישה הפטרייה, כאשר מתחילים להתפנות הרעלנים יש הקלה בסימפטומים, אך זה קורה הרבה לפני שהקנדידה מושמדת. לכן, חשוב לסיים את הטיפול בקנדידה רק לאחר בדיקת מעבדה שתוצאתה שלילית.
רק בריאות!