המידע באתר אין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת, או תחליף לייעוץ מקצועי ואישי, או כתחליף לטיפול רפואי כלשהו.

 © כל הזכויות שמורות לנטע שחר.

שחלות פוליציסטיות

בגוף האשה שתי שחלות. כשאנו נולדות כל שחלה מכילה כ-400 אלף זקיקים. הזקיקים הם שקיקונים קטנים המכילים נוזל, וכל זקיק מכיל בתוכו תא עם פוטנציאל התפתחות לביצית.

בגיל ההתבגרות, מתחיל לפעול בגוף האישה מחזור הפוריות הנשי. בכל מחזור, הגוף הנשי מכין את עצמו לקליטת הריון.

כיומיים לפני תחילת הדימום הווסתי, מופרש מבלוטת יותרת המוח הורמון מגרה זקיק FSH. הורמון זה עובר בזרם הדם עד לשחלות ומגרה אותן להבשלת הזקיקים. בין 3-30 זקיקים מתחילים לגדול ולהתפתח וכך גם התאים שבתוכם.

עם גידול הזקיקים עולה רמת האסטרוגן בגוף משמעותית, ומעודדת את בלוטת יותרת המוח להפריש הורמון משרה ביוץ LH.

זקיק אחד, המכונה זקיק מוביל, מתפתח יותר משאר הזקיקים ובעזרת הורמון LH זוכה לסיים את התפתחותו וכך גם הביצית שבתוכו, עד שמשתחררת הביצית מתוך הזקיק. חריגת הביצית מהזקיק מכונה ביוץ. תהליך זה מאפשר הפריה של הביצית במפגש עם תא זרע.

במהלך שלב גירוי הזקיקים, השחלה מפרישה הורמוני מין גבריים הנקראים אנדרוגנים. חלק מהאנדרוגנים מומרים לאסטרוגן בעזרת הורמון FSH. כאשר מופרע המנגנון ההורמונאלי והאיזון שבין שני הורמוני הפוריות הנשיים FSH ו-LH האחראים לגירוי השחלות, מפרישה השחלה כמות מוגברת של הורמוני מין גבריים. כמות מוגברת של הורמוני מין גבריים בדם גורמת לשלל תסמינים גבריים כגון דילול שיער הראש, שיעור יתר בגוף ועוד. חוסר האיזון בין הורמוני הפוריות הנשיים גורם לרמת הורמון LH גבוהה מדי, אשר עוצרת את התפתחות הזקיקים. מאחר והזקיק והביצית שבתוכו אינם מגיעים להבשלה מספקת, לא מתרחש ביוץ. ביצית אינה משתחררת מהזקיק, ולא מתאפשרת הפריה. הזקיק שהחל להתפתח אך לא סיים את התפתחותו יוצר ציסטה בשחלה- שקיק קטן ומלא נוזלים. במהלך השנים זקיקים רבים מתחילים להתפתח אך לא מסיימים את התפתחותם, וכך נוצרות ציסטות רבות בשחלה.

מאחר והזקיקים והביצית אינם מסיימים את התפתחותם, לא מתקיים ביוץ. דבר זה משבש את המחזוריות הקבועה של האישה, הורמונים שאמורים להיות מופרשים בעקבות הביוץ אינם מופרשים, ולכן גם לא מגיעה הווסת. נשים עם שחלות פוליציסטיות יכולות לעבור חודשים רבים ואף שנים ללא ביוץ או ווסת.

תסמינים

שחלות פוליציסטיות מופיעות באחוזים גבוהים בקרב נשים בגיל הפריון, השכיחות נעה בין 5%-20%. התופעה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות, אך לעיתים אינה מאובחנת עד שנות העשרים והשלושים של האשה, בעיקר אם היא נוטלת גלולות למניעת הריון מגיל צעיר.

כ-25% מהנשים עם שחלה פוליציסטית לא יסבלו מתסמונת השחלות הפוליציסטיות ולא יהיו להן תסמינים של המחלה.

תסמינים נפוצים הם שיבושים במחזור הפוריות, היעדר ביוץ , היעדר ווסת, רמות גבוהות של הורמוני מין גבריים, שיעור יתר בגוף, שיער ראש דליל, השמנה, אקנה, עור שומני, קשקשת, הפרעה ברמות השומנים בדם, תנגודת לאינסולין ובעיות פריון.

לרוב, נשים לא תקשרנה את שלל התסמינים זה לזה ויפנו לייעוץ ממוקד לכל תסמין בנפרד.

חומרת התסמונת שונה מאשה לאשה וכך גם הופעת התסמינים. ישנן נשים אשר חוות מעט תסמינים ומצליחות להרות בקלות. ישנן נשים אשר חוות תסמינים רבים ומתקשות להשיג הריון.

הסיבות לתסמונת

הסיבות לתופעה אינן וודאיות. ישנן כמה תאוריות ביניהן נטייה גנטית, פגם בסינתזה של אנדרוגנים המוביל לעלייה בייצור הורמוני מין גבריים, פגם בהפרשה וייצור של אינסולין המוביל לתנגודת אינסולין ולעלייה בייצור אנדרוגנים, ופגם עצבי-הורמונאלי המוביל להפרשת יתר של הורמון LH.

בשנים האחרונות מצביעים על כך שמדובר בבעיה גנטית המושפעת מגורמים סביבתיים כגון תזונה, מחסור בפעילות גופנית, וחשיפה לסביבה עם גורמי סיכון ומתח.

כשאנו עומדים בפני מצבי לחץ, הגוף מגיב בסדרה של שינויים כימיים שמטרתם להגיב ללחץ. תגובות של הגוף ללחץ מתעוררות בעקבות הורמוני עקה המופרשים על ידי בלוטת יותרת הכליה, בעיקר ההורמונים אדרנלין וקורטיזול. האדרנלין שומר על ערנותנו ומגביר את לחץ הדם וקצב הלב. הקורטיזול מסייע לשחרר מצבורי אנרגיה ומכין את המערכת החיסונית להתמודדות עם סכנות שונות. מתח לאורך זמן יגרום להפרשה קבועה של הורמונים אלה, העלולים לעודד מחזוריות שאינה סדירה, שיעור יתר, עלייה במשקל ואקנה.

חשיפה לסביבה עם גורמי סיכון כגון זיהום סביבתי וצריכה של מזונות תעשייתיים ומעובדים, מגבירה את החשיפה שלנו לחומרים מסוכנים, כימיקלים, משמרי מזון, פלסטיק וחומרים נוספים שרצוי להימנע מלהיחשף אליהם. חלק מהחומרים שאנו נחשפים אליהם הוגדרו כחומרים המשבשים את המערכת ההורמונאלית. במקרה של נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות חשיפה לחומרים אלה מגבירה את תסמיני התסמונת.

אבחון

על מנת לאבחן את תסמונת השחלות הפוליציסטיות, יבצע הרופא תשאול מקיף לגבי היסטוריה רפואית, אופי המחזור ותסמינים. בדיקת אולטרסאונד וגינאלי מאפשרת לראות שחלה מוגדלת וריבוי זקיקים המפוזרים בהיקף השחלה ונותנים לה מראה של מחרוזת פנינים. בנוסף, תשלח האשה לביצוע בדיקות דם על מנת לבחון את רמת ההורמונים ואת רמת הסוכר בדם.

האשה תאובחן כסובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות במידה ומתקיימים אצלה שנים מתוך שלושת הסימנים: היעדר ווסת לאורך זמן, רמות גבוהות של אנדרוגנים, תמונת אולטרסאונד אופיינית.

בעיות העלולות להיות קשורות לתסמונת השחלות הפוליציסטיות

סכרת

אינסולין הינו הורמון שמפריש הגוף על מנת להפוך סוכר לאנרגיה זמינה לגוף.

נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות נוטות לפתח תנגודת לאינסולין.

במצב זה האינסולין מאבד מיעילות פעילותו, ולכן הסוכר אינו מומר לאנרגיה ונשאר בזרם הדם, דבר המוביל לרמות סוכר גבוהות בדם, סכרת ומחלות לב.

יש עדויות כי רמות האינסולין הגבוהות הן שתורמות לעלייה בייצור האנדרוגנים, דבר המוביל להחמרה בתסמיני התסמונת.

תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה עשויים למנוע את התפתחות התנגודת.

סרטן רירית הרחם

מאחר ונשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות אינן חוות מחזור סדיר על בסיס חודשי, רירית הרחם שלהן אינה מתחדשת ונחשפת לרמות גבוהות של אסטרוגן לאורך זמן. תאים רבים מתרבים ברחם וגורמים לעיבוי יתר של הרירית, דבר העלול להוביל לסרטן.

אצל נשים המקבלות ווסת כל חודשיים-שלושה אין עליה בסיכון לסרטן רירית הרחם.

דרכי טיפול

הרפואה הקונבנציונאלית נוטה "לטפל" בתסמונת זו על ידי מתן גלולות למניעת הריון. שילוב ההורמונים בגלולות מונע התפתחות של זקיקים נוספים, ויוצר דימום אחת לחודש. הדימום מרוקן את רירית הרחם ולכן מפחית את הסיכון לסרטן. כמו כן הגלולות מפחיתות את רמות האנדרוגנים ולכן פוחתים גם התסמינים הקשורים בהורמוני המין הגבריים כגון שיעור יתר ואקנה. עם זאת לגלולות מגוון תופעות לוואי כגון רגישות בשדיים, מגרנות, בעיות פיגמנטציה, ירידה בחשק המיני, יובש נרתיקי, מצבי רוח ועוד. בנוסף הטיפול בגלולות אינו מונע את הבעיה, מאחר והוא משתיק את המנגנון ההורמונאלי של האשה. כאשר האשה תפסיק ליטול גלולות, יחזור המצב לקדמותו.

ישנן תרופות חוסמות אנדרוגנים שתפקידן להפחית את תסמיני הורמוני המין הגבריים כגון שיעור יתר ואקנה. מחקרים מצאו כי חלק מתרופות אלה גורמות לגידולים סרטניים.

לנשים בתהליכי פוריות ניתנות תרופות להשראת ביוץ. תרופות אלה עלולות להביא לביוץ של יותר מביצית אחת ובעקבות כך להריון מרובה עוברים הנחשב הריון בסיכון.

דרכי טיפול טבעיים כוללים בעיקר שינוי תזונתי, שינוי אורח החיים- הפחתת החשיפה לזיהום סביבתי ולחץ, ופעילות גופנית קבועה.

ניתן לשלב טיפולים משלימים כגון ארויגו, שיאצו, דיקור, נטורופתיה ועוד.

עיסוי בטני בשיטת ארויגו משפר את זרימת הדם, העצבים, הלימפה, האנרגיה אל הרחם, ועוזר לגוף לרפא את עצמו. המגע בבטן מסייע גם להתמודדות עם מתחים וטראומות המוחזקות בבטן ומשפיעות לעיתים על התסמונת.

מעקב אחר המחזוריות באמצעות שיטת המודעות לפוריות יוכל לסייע להבין את התהליכים המתרחשים בגוף, לעקוב אחר השינויים המתרחשים בעקבות טיפולים שונים, ולזהות את הביוץ כאשר הוא מגיע. המעקב וההבנה יחזקו לקראת מפגש עם רופאים בכלל ועם רופאי פוריות בפרט.

כמובן שלא כל תסמין מצביע מיד על תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

חשוב שכל אשה תהיה קשובה לגופה ולתהליכים המתרחשים בו.הכרות עם הגוף והקשבה לו יעזרו לכל אשה לקדם את בריאותה ואיכות חייה.